מישהו אולי/ רותי גזית-ארגוב

מִישֶׁהוּ הוֹתִיר עַל גָּדֵר נַעֲלַיִים שְׁחֹרוֹת
יְתוֹמוֹת, רֵיקוֹת מִמֶּנוּ.

אוּלַי מָחָר בַּבֹּקֶר
אִישׁ הָאַשְׁפָּה יְאַמֵּץ אוֹתָן
לְמַסָּע נוֹסָף עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,
וְזֶה יוֹתֵר מִמַּה
שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לְבַקֵּשׁ לְעַצְמִי .  

מתוך ''תופעה חולפת'' עריכה ליאת קפלן, הוצאת עולם חדש

תגובה 1:

  1. הצטערתי מאד מאד לשמוע על לכתה של רותי. יש לי ממנה זיכרונות רבים וטובים כמשוררת, כאישה, כחברה.
    בשיר העצוב והנוקב שכתבה, "מישהו אולי", מתחבא הייקו אותו שיניתי רק במילה אחת:
    "על גדר נעליים שחורות, יתומות,
    ריקות ממנה"

    השבמחק