אַתְּ לִי חֶבֶל
טַבּוּר מִתְהַדֵּק עַל קְנֵה הַנְּשִׁימָה עַד אֵין
בִּי טִיפַּת אֲוִיר
לְשִמְחָה
אַתְּ הַפֶּצַע,
הַנִּפְעָר, הַנִּקְרָע פַּעַם אַחַר פַּעַם
וְאֵין לִי דֵי מְשָׁחוֹת
וּתְרוּפוֹת וְאֵין תַּחְבֹּשוֹת לְכַסּוֹת .
מֻכְתֶּמֶת בְּדַם
לֵדָתֵךְ
שְמִיכַת אֲדָמָה
אוֹתִי לְאַט מְכַסָּה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה