כְּשֶׁשָּׁכַבְתָּ בַּמִּטָּה הַלְּבָנָה שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים,
וְאָמַרְתָּ : "זֶהוּ, נִגְמַר", לֹא בָּכִיתִי.
נִסִּיתָ לְלַטֵּף אוֹתִי בְּיַד רוֹעֶדֶת
וּבִקַּשְׁתָּ שֶׁאֶשְׁמֹר עַל אִמָּא
וְעַל הָרֶכֶב הֶחָדָשׁ שֶׁקָּנִיתָ לִפְנֵי הַמַּחֲלָה.
שָׁאַלְתִּי מָה עוֹד אַתָּה מַשְׁאִיר
ולֹא אָמַרְתָּ אֶת הַגֶּנִים
הַדְּפוּקִים שֶׁלִּי.
כמו קפיצת בנג'י. השיר משאיר את הקורא ללא אויר , המום ןמנסה לעכל את החויה.
השבמחק