בָּזֹאת אֲנִי קוֹרֵאת אֵלַי
בַּחֲזָרָה
אֶת כָּל הַיּוֹנִים שֶׁשָּׁלַחְתִּי
אֵלֶיךָ (וּפִתְקֵי מִשְׁאָלָה עַל רַגְלָן הָאַחַת)
אֶת הָעוֹר הַלַטּוּף
גּוּף לְגּוּף,
אֶת הַלְּחִישָׁה אֶל הַלֶּחִי, הַלִּיבִּידוֹ
הַשָּׁפוּךְ
(שֶׁגַּם עָלָיו לֹא בּוֹכִים)
וְאֶת הַגּוּפִיָּה הַפִּרְחוֹנִית
שֶׁקָּנִיתָ לִי בְּשׁוּק הַפִּשְׁפְּשִׁים.
כְּקוֹסֵם בְּהִפּוּךְ לַהֲטוּט
הַלֵּב בּוֹלֵעַ חֲזָרָה
מִטְפַּחַת אַחֲרֵי מִטְפַּחַת
(הַכֹּל הַכֹּל, הַזִּיפִים
בַּכִּיּוֹר אַחֲרֵי מִקְלַחַת,
הַבֹּץ בְּתַחְתִּית הַכּוֹס
וְהַתִּינוֹקוֹת הַיָּפִים, הַבְּהִירִים)
יוֹם יָבוֹא וּבָרְחוֹב
אֶפְגֹּשׁ בְּךָ
וְלֹא תִּרְאֶה כָּל רַעַד
בִּשְׂפָתַי:
הַלֵּב הוּא שְׁרִיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה