חצי-סוד / שי שניידר-אילת

גַּלֵּה לִי
לִי, שֶׁעוֹדֶנִּי מְמַצְמֶצֶת
בִּגְבוּלוֹת הַגּוּף הַזֶּה
וְתָמִיד אָצַרְתָּ מִמֶּנִּי אֵיזֶה חֲצִי-סוֹד, וְהִנֵּה          
אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כֻּלּוֹ,
גַּלֵּה.
שֶׁגּוּף אֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱהֹב אֶלָּא גּוּף
וּבְעַד נַקְבּוּבִיּוֹת מַזִּיעַ הַגּוּף
שְׁיָרֵי אַהֲבָה לַגּוּף שֶׁאֵינֶנּוּ עוֹד, 
כָּךְ זֶה.
וְהָעֵינַיִם
שֶׁאֵינָן מַרְחִיקוֹת
אֶלָּא עַד קְצֶה הַתִּקְרָה
וְהַיְּלָדִים
הַנָּמִים עַל מִזְרָן הָאֲוִיר
קְטָנִּים וַעֲטוּפִים בִּבְשָׂרָם.
גּוּף, גּוּף
קוּמִי רוּחַ בַּגּוּף הַזֶּה
שֶׁרַק הָרוּחַ יְכוֹלָה לֶאֱהֹב רוּחַ
כָּךְ זֶה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה