קיצור שנות התשעים/ לאה פילובסקי

''סגור ספר זה ונסה להחזיר אותו בצינורות

שבהם הגיע אליך''

מאיר ויזלטיר

סָגַרְתִּי אֶת הַסֵּפֶר וְנִסִּתִי לְהַחֲזִיר אוֹתוֹ בַּצִּנּוֹרוֹת שֶׁבָּהֶם הִגִּיעַ אֵלִי,

אֵלָּה שֶׁגַּם גְּדוֹלֵי הַמְשׁוֹרְרִים הַתֵּל-אָבִיבִיִּים לֹא חָזוּ, כְּמוֹ הַצִּנּוֹר

שֶׁהוֹבִיל לְמוֹעֲדוֹן הַתַּרְבּוּת בַּקִּבּוּץ בְּרֵאשִׁית שְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים, שָׂם

נִגְמָר יְרִיד הַסְּפָרִים וְרַק אֶחָד נִשְׁאַר לְסַדֵּר בְּתוֹר תּוֹרָן: אוֹתוֹ אִישׁ

שֶׁפַּעַם אָמַר לְמִי שֶׁחִזֵּר אַחֲרֵי שֶׁיַּפְסִיק, כִּי אַחֶרֶת עוֹד אֵעָנֶה לוֹ

וְאֶהֱרֹס לוֹ אֶת הַצּוּרָה עִם כָּל הַסְּפָרִים. הָאִישׁ הַהוּא לֹא רָצָה

לְהַחֲזִיר לִי אֲפִלּוּ שְׁלִישׁ מִמְּחִיר הַסֵּפֶר. בְּכָל מִקְרֶה, בַּעֲבוּר שְׁנֵי

שְׁקָלִים כְּבָר בִּשְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים לֹא הָיִיתִי מִקַּבָּלַת קָפֶה וְעוּגָה אֲפִלּוּ

בִּדְרוֹם תֵּל אָבִיב. לְעֻמַּת זֹאת קִבַּלְתִּי אוֹתָם חִנָּם בַּמּוֹעֲדוֹן וְגַם זָכִיתִי

לְהַשְׁאִיר אֶצְלִי אֶת הַסֵּפֶר. הָאִישׁ מִמֵּילָא לֹא הָיָה מֵעֻנְיָן בּוֹ וְהֶעְדִּיף

שֶׁאֶסְתַּלֵּק כְּבָר עִם הַסְּפָרִים שֶׁלִּי וְעִם כָּל הַמְּשׁוֹרְרִים הַמּוּזָרִים שֶׁאַף

אֶחָד לֹא שָׁמַע עֲלֵיהֶם וְשֶׁאֶתֵּן לוֹ לְהַמְשִׁיךְ לְסַדֵּר וּלְפַזֵּם אֶת הַפִּזְמוֹן

הָאָהוּב עָלָיו: יֵשׁ לִי סִימְפַּטְיָה לַאֲנָשִׁים מִתְיָאֲשִׁים בְּתֵל-אָבִיב.

יָדַעְתִּי שֶׁהוּא מְפַזֵּם וְלֹא רוֹעֵד, שֶׁאַחַר כָּךְ יִשְׁתֶּה וְלֹא יִרְעַד, יְעַוֶּה

אֶת פָּנָיו וְלֹא יִרְעַד,  יִצְחַק וְלֹא יִרְעַד. אוֹיְבֵי הַשִּׁירָה חַסְּרִי מֵיתָרִים

וְאֵין בָּהֶם מָה שֶׁיִּרְעַד.